היה לשי קטע הזוי עם וופלה טוויסט (???) הוא רצה להתערב כל הזמן על הוופלה הזו.

"בואי נתערב" ,לא הבנתי, "על מה? על צדק? לא בא לי" , "על וופלה טוויסט..."

הוא כ"כ אהב את הוופל הזה, הוופל הכי גרוע שיש.

אמרתי לו מליון פעם שהמוכר מהפיצוציה ייתן לו את זה בחינם, ישלם לו כדי שיוריד את הוופלה הזאת מהמדפים, שזה וופל של צבא, מעופש כזה.

כשרועי היה עוד קטן, שי אמר לי שהוא מחכה שרועי יהיה יותר גדול והוא יוכל לאכול איתו חבילת שלמה של וופל טוויסט שהוא יביא מהצבא...

נסענו יחד לדמו ביוון, שי אורי ואני.

תחנות הרדיו ביוון משדרות רק מוסיקה יוונית והנסיעות ארוכות ארוכות....

אני אחראית על הגרסאות, ההתקנות וההרכבה, אורי על החומרה

ושי שהיה אחראי על המוסיקה..הגיע שבידו רק דיסק אחד, 

הסתכלנו עליו המומים...  אלאניס מוריסט....

שי חייך (כרגיל) ואמר:"יהיה בסדר חבר'ה, אלאניס היא מספר אחת לא יימאס לכם ממנה"

כל יום, כל הדרך, אלאניס שרה והוא מכיר את כל המילים של כל השירים, נוהג ושר...

שי עזב יום לפנינו, התחננו שייקח את אלאניס איתו,

הוא השאיר לנו אותה על השולחן ליתר בטחון

"אל תשכחו להחזיר לי את הדיסק" צעק בדרך לשדה, "אין סכנה כזו" ענינו

בסופו של דבר, שי ניצח, מאותו רגע וכל הדרך חזרה, 

שמענו את הדיסק שלו בריפיט, שרנו את כל המילים של כל השירים

בארץ, צרבתי ממנו את הדיסק

גם היום אני שומעת את הדיסק הזה מידי פעם ומחייכת...

אתה מהמנהלים שישארו עד אחרון העובדים, זה שמכבה את האור אחרי כולם...וכשזה לא ככה אתה תדאג שזה כן יהיה ככה..

אני זוכרת , שערב הטיסה שלי, ישבנו וחיכינו שתסגר גירסה כדי שאוכל להעתיק אותה ולקחת איתי לחו"ל

היית לחוץ כי היו לך טיסות לילה בטייסת ורצית לסוע לצבא כשהכל סגור.

אבל... היו בעיות בגירסה ואמרתי לך שתלך, יהיה בסדר. הכל גם ככה יסתיים תוך שעה.

באמצע הלילה התקשרת לוודא שהכל בסדר ולאחל לי טיסה נעימה

הבנת שאני עדיין מעתיקה גרסה ואני לבד, אז ביקשת שאשים אותך על רמקול בזמן שאני עובדת ודיברת איתי כדי שלא ארגיש נטושה.

ביקשתי ממך לנתק ולחזור לעניינים שלך בטייסת אז אמרת:

"אין מצב אני על הקו עד שאת נוסעת הביתה, אם קורה משהו, תני צעקה"

ונשארת על הקו שעה וחצי..ואני יודעת שאם היית יכול היית גם בא לראות אם יש משהו לעזור... כי תמיד היית שם אם צריך או לא צריך.